Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 6a
מִי קָא רָמֵינַן לַהּ עֲלֵיהּ בְּעַל כָּרְחֵיהּ?
Traduction
Do we impose on him an obligation to marry her against his will? Unlike levirate marriage, there is no obligation for another man to marry her. Therefore, the verse is not instructing him to do so.
Rachi non traduit
מי קא רמינן עליה. למינסבה בעל כרחיה דאילו ליבם אמרינן ליה מצות יבום קודמת למצות חליצה אבל בהא אסור למימר ליה וממילא אשמועינן קרא דאסור ליבמה דלא שייך בה יבום והויא כאשת אח שלא במקום מצוה:
Tossefoth non traduit
מי קא רמינן עליה בעל כרחיה. הכא הוה מצי למיפרך כדפריך לבסוף דאמר אלא מעתה נשאת לאחר ומת בלא בנים לא תתייבם דלא נסתריה לביתיה:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: הַכָּתוּב קְרָאוֹ ''אַחֵר'', שֶׁאֵין בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. שֶׁזֶּה הוֹצִיא רְשָׁעָה מִבֵּיתוֹ, וְזֶה הִכְנִיס רְשָׁעָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ תִּתְיַבֵּם נָמֵי יַבּוֹמֵי?!
Traduction
And there are those who say that Rav Yosef said differently: The verse calls a man who marries a woman after she was divorced from her first husband due to suspicion of adultery ''another man,'' as the verse states: ''And she departs out of his house and goes and becomes another man’s wife'' (Deuteronomy 24:2). This indicates that one who subsequently marries her is not a peer of her first husband because this one, the first husband, removed an evil woman from his house, and that one brought an evil woman into his house. There is an implied criticism of the second husband in the verse; and yet you say that the verse instructs that she should also enter into levirate marriage.
Rachi non traduit
הכתוב קראו אחר. למי שנושאה ואת אמרת תתיבם ותרמי עליה בעל כרחיה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵת בְּלֹא בָּנִים — לֹא תִּתְיַבֵּם, דְּהַכָּתוּב קְרָאוֹ ''אַחֵר''! גַּבֵּיהּ דְּהַאי מִיהָא בְּשֵׁם טוֹב הֲוָה קָיְימָא.
Traduction
Abaye said to him: If that is so, then if she married another man and he died without children, then she should not enter into levirate marriage with the brother of her second husband even if she did not commit adultery during the second marriage, since the verse calls the second husband ''another man,'' which excluded the possibility of levirate marriage. Rav Yosef answered Abaye: With regard to that one, i.e., this second husband, at least she remained with a good name. Since she did not engage in illicit behavior during her second marriage, she can enter into levirate marriage with the brother of her second husband.
Rachi non traduit
נישאת לאחר. שגרשה ראשון שמצא בה ערות דבר וניסת כו' לא תתיבם דהשתא נמי אחר הוא ואין בן זוגו של ראשון אם ישאנה וקרמית לזה עליה במצות יבום:
גביה דהאי. אחר אחיו של זה:
בשם טוב הוה קיימא. ואיכא למימר הדרה בה ואין קרוי אחר אלא הנושאה מתוך אלמנות או גירושין על מי שקלקלה תחתיו:
רָבָא אָמַר, קַל וָחוֹמֶר: אִם נֶאֶסְרָה בַּמּוּתָּר לָהּ — בָּאָסוּר לָהּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?
Traduction
Rava says a different reason why a sota cannot enter into levirate marriage: This prohibition can be deduced through an a fortiori inference: If, due to the suspicion of adultery, she becomes forbidden to the one who was previously permitted to her, i.e., her first husband, then with regard to one who was forbidden to her, i.e., the husband’s brother, is it not all the more so that she remains forbidden to him?
Rachi non traduit
רבא אמר. האי דקתני מתניתין ולא מתייבמת ק''ו דאם נאסרת בסתירה זו במותר לה בבעלה שהיה מותר לה ונתקלקלו עכשיו הנישואין ליאסר עליו:
באסור לה. דהיינו יבמה שהוא אסור לה בחיי בעלה לא כל שכן שנאסרו נשואי הראשון שלא להתייבם מכח אותן הנישואין:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וָמֵת, וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט, לֹא תִּתְיַבֵּם: אִם נֶאֶסְרָה בַּמּוּתָּר לָהּ — בָּאָסוּר לָהּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!
Traduction
Abaye said to him: If that is so, if this a fortiori reasoning is the basis of the prohibition against her entering into levirate marriage, then in the case of a High Priest who betrothed a widow, which he is prohibited from doing, and he died before the marriage took place, and he has a brother who is a common priest, who is permitted to marry a widow, she should still not be permitted to enter into levirate marriage with him, since the same inference can be stated: If she becomes forbidden to the one who was permitted to her, i.e., her husband the High Priest, who was prohibited from marrying a widow, then with regard to one who was forbidden to her, i.e., his brother, the common priest who wishes to enter into levirate marriage with her, is it not all the more so that she should be forbidden?
Rachi non traduit
שקדש את אלמנה. שהיא אסורה עליו:
לא תתיבם. מכח ק''ו זה אם נאסרה כו' ולקמן מפרש מאי נאסרה ומאי מותר לה הלא אסור היה מתחילתו:
נֶאֶסְרָה?! הָא אֲסִירָא וְקָיְימָא! מוּתָּר לָהּ?! אָסוּר לָהּ הוּא!
Traduction
The Gemara refutes this inference. In the case of the High Priest, can one say: She becomes forbidden? But she was forbidden to him and remains forbidden to him. She did not become forbidden to her husband, the High Priest, due to the marriage. Furthermore, in the case of the High Priest, can one say: Permitted to her? But the High Priest is forbidden to her always. Therefore, the case of the High Priest does not serve as a refutation of the a fortiori inference.
אֶלָּא: אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה וָמֵת, וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל — לֹא תִּתְיַבֵּם. אִם נֶאֶסְרָה בַּמּוּתָּר לָהּ — בָּאָסוּר לָהּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!
Traduction
Rather, the refutation is as follows: In the case of a priest’s wife who was raped, who becomes forbidden to her husband, and then her husband dies; and he has a brother who is a priest disqualified due to flawed lineage [ḥalal], who is not bound by the restrictions on marriage given to a priest, then she should not be permitted to enter into levirate marriage with him. If she becomes forbidden to the one who was permitted to her, i.e., her husband the priest, then with regard to one who was forbidden to her, i.e., her brother-in-law, is it not all the more so that she remains forbidden to him?
Rachi non traduit
אלא. הכי פריך אשת כהן שנאנסה ונאסרה עליו דאשת כהן אסורה אפילו באונס אבל אשת ישראל מותרת דכתיב (במדבר ה) והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת ומדכתיב והיא מיעוטא הוא ומשמע דיש אחרת שאפילו נתפשה אסורה:
ויש לו אחיו. מאביו והוא חלל שנולד לאביו מן הגרושה ונתחלל מן הכהונה ומותר בנשים הפסולות לכהונה כדכתיב בכהנים הנושאין פסולות ולא יחלל זרעו (ויקרא כא) אלמא זרעו חלל:
לא תתיבם. מק''ו זה אם נאסרה בבעילה זו לבעלה שהיה מותר לה ביבמה האסור לה באותה שעה לא כ''ש שנאסרו עליו נישואי אחיו שלא ליבמה מכח נשואין:
Tossefoth non traduit
אשת כהן שנאנסה. וא''ת אמאי לא תני לה בפרק יש מותרות (יבמות דף פד.) גבי אסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן יש לומר הא תני ליה חייבי לאוין וזו מחייבי לאוין כדאמר בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נו:) הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה וגו' והכי מתרץ התם דפריך מפצוע דכא אבל יש לתמוה אמאי לא פריך הכא ישראל שנשא כשרה ונעשה פצוע דכא ויש לו אח כשר דדמי למתני' מאי הוי ליה לתרוצי:
אוֹנֶס בְּיִשְׂרָאֵל מִישְׁרֵא שְׁרֵי, וְגַבֵּי דְּהַאי מִיהָא לֵיכָּא אִיסּוּרָא.
Traduction
The Gemara answers: Nevertheless, this a fortiori inference is not applicable here because a raped woman is completely permitted to an Israelite. Therefore, a married woman raped by another man may remain with her Israelite husband. And with regard to this person, i.e., the brother of the deceased, who is a ḥalal, in any event there is no prohibition. The fact that the woman was forbidden to her ḥalal brother-in-law while she was married to her husband is immaterial. This is because, had she been raped while she was married to the ḥalal, it would not render her forbidden to him, as he has the status of an Israelite with regard to marriage. Consequently, this case cannot be compared to the case of the mishna, as a woman who commits adultery is forbidden to any husband, not only a priest.
Rachi non traduit
ליכא איסורא. ואצלו הוא היתר גמור ואין זה ק''ו אבל בזינתה ברצון שהבעל והיבם שוין באיסור זה אם היתה תחתיו הוי ק''ו שהרי מחמת נישואין הראשונים היא נזקקת ליבום ואם על הבעל נתקלקלה ק''ו ליבם:
מַתְנִי' וְאֵלּוּ אֲסוּרוֹת מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה: הָאוֹמֶרֶת ''טְמֵאָה אֲנִי לָךְ'', וְשֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת ''אֵינִי שׁוֹתָה'', וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ.
Traduction
MISHNA: And these are women who, despite being married to priests, are prohibited from partaking of teruma due to suspicion of adultery: A woman who says to her husband: I am defiled to you, i.e., she admitted to having committed adultery with another man; and in a case where witnesses came forth and testified that she is defiled; and a woman who says after a warning and seclusion: I will not drink the bitter water of a sota; and in a case where her husband does not want to force her to drink the water even after she secluded herself with another man after his warning; and in a case where her husband engaged in sexual intercourse with her on the way to bringing her to the Temple to drink the bitter water, as in such a case the water will not be effective in evaluating whether she was unfaithful, due to the husband’s own prohibited act.
Rachi non traduit
מתני' לאכול בתרומה. אם הוא כהן:
ושבעלה בא עליה בדרך. דשוב אין המים בודקין אותה כדלקמן (סוטה דף כח.) ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה שלא בא עליה מאחר שנאסרה עליו אז האשה ההיא תשא את עונה אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו:
Tossefoth non traduit
האומרת טמאה אני לך. אי קשיא בשלהי מס' נדרים (דף צ:) דפליגי רבה ורב ששת באומרת טמאה אני לך דרב ששת אומר אוכלת בתרומה וכו' תריץ דהכא מיירי אחר קינוי וסתיר' דרגלים לדבר אפילו רב ששת מודה והכי מפרש לה בירושלמי:
גְּמָ' אָמַר רַב עַמְרָם: הָא מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהַר לַן עַיְינִין מִמַּתְנִיתִין: סוֹטָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם — אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ''וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ'', דְּלֵיכָּא דְּיָדַע בָּהּ. לְאַפּוֹקֵי הָא, דְּהָא אִיכָּא דְּיָדַע בָּהּ.
Traduction
GEMARA: Rav Amram says: Rav Sheshet told us this matter, and he enlightened our eyes for us by citing support for his statement from the mishna: In the case of a sota for whom there are witnesses concerning her in a country overseas, who can testify that she engaged in sexual intercourse, the bitter water of a sota does not evaluate whether or not she was unfaithful. Although she committed adultery, the water evaluates her fidelity only when there is no possibility of proving her guilt in court. What is the reason for this? It is as the verse states: ''And a man lie with her carnally, and it was hidden from the eyes of her husband, and she was defiled secretly, and there was no witness against her'' (Numbers 5:13). This indicates that the bitter water is given only when there is no one who knows about her action, to the exclusion of the case of this woman who is not given the bitter water, as there are those who know about her.
Rachi non traduit
גמ' ואנהר לן עיינין. הביא לנו ראיה לדבריו ממתניתין:
סוטה שיש לה עדים במדינת הים. שראו שנטמאה מזה:
ועד אין בה. אע''ג דדרשינן לעיל לעד אחד נאמן בסוטה ולסוטה ודאית שלא תשתה עוד אין מקרא יוצא מידי פשוטו ודרשינן ליה נמי הכי ועד אין בה הוא דאמר והביא האיש את אשתו וכל הפרשה הא יש בה עד אין המים בודקין אותה:
וְאַנְהַר לַן עַיְינִין מִמַּתְנִיתִין, דְּקָתָנֵי: וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה. דַּאֲתוּ עֵדִים אֵימַת? אִי נֵימָא מִקַּמֵּי דְּתִשְׁתֵּי — זוֹנָה הִיא!
Traduction
And Rav Sheshet enlightened our eyes for us by adducing support for his ruling from the mishna, as it teaches: And where witnesses came forth and testified that she is defiled, this is one of the women who can no longer partake of teruma, Rav Sheshet asks: This is a case where the witnesses came when? If we say that they came before she drank, then what is novel about the fact that it is prohibited for her to partake of teruma? She is a woman who had sexual relations with a man forbidden to her by the Torah [zona], as she is a confirmed adulteress, and it is obviously prohibited for her to partake of teruma.
Rachi non traduit
ואנהרינהו לעיינין. משום דקרא לאו ראיה הוא כל כך דהא דרשיניה לסוטה ודאית שיש בה עד אחד לפנינו וללמד שלא תשתה:
זונה היא. ופשיטא דאסורה בתרומה דהא תנא ליה האומרת טמאה אני:
Tossefoth non traduit
ושבאו לה עדים ואמרו שנטמאה. מספקא לרבי אי דוקא נקט עדים שנים אבל עד אחד לא מהימן דמוקמינן ליה בגמרא דמיירי לאחר ששתתה דדוקא קודם ששתתה האמינה תורה לעד אחד ורב ששת דאמר בגמרא סוטה שיש לה עדים במדינת הים דאין המים בודקין אותה דוקא עדים נקט ולא עד א' או דילמא כיון דהאמינה תורה לעד אחד אחר קינוי וסתירה ליכא חילוק בין אחד לשנים מיהו מסתברא דה''ה לעד אחד כדעולא דאמר בפרק מי שאמר (לקמן סוטה דף לא:) כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים:
אֶלָּא לְבָתַר דִּשְׁתַאי. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ — תִּיגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּסָהֲדֵי שַׁקָּרֵי נִינְהוּ!
Traduction
Rav Sheshet answers: Rather, it must be referring to a case where the witnesses testified after she already drank. Granted, if you say that the bitter water of a sota does not evaluate her in a case where there are witnesses elsewhere who can testify with regard to her infidelity, it is well. But if you say that the water evaluates her in a case where there are witnesses elsewhere who can testify with regard to her infidelity, then it should be revealed retroactively that they are false witnesses, as the fact that she survived the drinking of the bitter water would indicate that she never committed adultery.
Rachi non traduit
אלא לבתר דשתאי. ואיצטריך לאשמועינן דלא מחזקינן להו כשקרי על אשר לא בדקוה המים:
שפיר. ומשום הכי לא מחזקי' להו כשקרי דמשום דהוו ידעי בה לא בדקי לה מיא:
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְהָא — אֵימוֹר זְכוּת תּוֹלָה לָהּ.
Traduction
Rav Yosef said to Rav Sheshet: Actually, I will say to you that the bitter water evaluates her in a case where there are witnesses elsewhere who can testify with regard to her infidelity. Nevertheless, the fact that the woman survived the drinking of the water does not prove her innocence, and one can say that this woman who already drank had merit that delayed the punishment for her. According to some opinions, if an unfaithful woman has certain merits, she will not die immediately upon drinking the water. Therefore, if witnesses were to testify to her infidelity after she drank the water without dying, it is not clear that their testimony is false.
Rachi non traduit
זכות תליא לה. דאמר לקמן (סוטה דף כ.) זכות תולה במים המרים:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי — בְּמִתְנַוְּונָה דְּרַבִּי. דִּתְנַן, רַבִּי אוֹמֵר: זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, אֶלָּא מִתְנַוְּונָה וְהוֹלֶכֶת, לְסוֹף שֶׁהִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה.
Traduction
The Gemara explains: With regard to what principle do Rav Sheshet and Rav Yosef disagree? With regard to whether she deteriorates [mitnavvena], as explained by Rabbi Yehuda HaNasi, as we learned in a mishna (22a): Rabbi Yehuda HaNasi says: Merit delays punishment with regard to the bitter water of a sota. Even if a woman actually committed adultery, she will not die immediately due to the merit that she has. But she will not give birth, and she will not improve in terms of her physical condition after having drunk the bitter water. Rather, she will progressively deteriorate until she ultimately dies in the same manner of death as suffered by a sota who drank the bitter water without having merit.
Rachi non traduit
וקמיפלגי. רב ששת ורב יוסף:
במתנוונה. דקאמר לקמן (סוטה דף כב:) גבי אשה שתלה לה זכות:
זכות תולה. שלא יצבה בטנה מיד אבל אינה יולדת לעולם ואינה משבחת:
אלא מתנוונה והולכת. מכחשת והולכת:
באותה מיתה. צבוי בטנה ונפול ירך:
רַב שֵׁשֶׁת סָבַר: בֵּין לְרַבִּי וּבֵין לְרַבָּנַן הָוְיָא מִתְנַוְּונָה. וְרַב יוֹסֵף סָבַר: לְרַבִּי הָוְיָא מִתְנַוְּונָה, לְרַבָּנַן לָא הָוְיָא מִתְנַוְּונָה.
Traduction
Rav Sheshet holds: Both according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and according to the opinion of the Rabbis, who disagree with him, she begins to deteriorate despite her merit. Therefore, if she doesn’t begin to deteriorate immediately, the witnesses who testified subsequent to her drinking must be false witnesses. And Rav Yosef holds: Only according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi is it so that she begins to deteriorate when she has merit. According to the opinion of the Rabbis, she does not begins to deteriorate. Therefore, Rav Yosef explains that the mere fact that she survived the drinking of the bitter water and didn’t begin deteriorating does not prove that the testimony was false.
Rachi non traduit
רב ששת סבר. לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא שסוף שהיא מתה באותה מיתה לחוד אבל במתנוונה לא איפלוג דכל מי שזכות תולה לה מנוונה היא וזו הואיל ולא נתנוונה לא תלה לה זכות אלא שאינה ראויה ליבדק כלל משום עדים:
ורב יוסף סבר. ראויה ליבדק היא אלא זכות תולה לה ואי משום דלא נתנוונה הא מני רבנן היא דאמור לקמן זכות תולה לה דקסברי לא הויא מתנוונה כלל:
מֵתִיב רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים — מְדַחֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וְאַתָּה מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְהֵן אוֹמְרִים: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלָה לָהֶן זְכוּת.
Traduction
Rav Shimi bar Ashi raises an objection from the aforementioned mishna (22a), which also teaches that Rabbi Shimon says: Merit does not delay punishment with regard to the bitter water of a sota, and if you say that merit delays punishment with regard to the bitter water, then you push aside the deterrent force of the bitter water before all the women who must drink it, as guilty women will rely on their merit to protect them from the immediate consequences. And furthermore, you defame the untainted women who drank and survived. People will not view this as proof of their innocence, and they will say: They are defiled, but their merit delayed the punishment for them.
Rachi non traduit
מדחה אתה כח המים בפני הנשים. שלא יהו יראות מהם להודות שהיא טמאה ולא ימחה שם הקדוש על המים:
Tossefoth non traduit
אם אתה אומר זכות תולה מדחה אתה את המים. וא''ת לרב ששת דאמר בין לרבי בין לרבנן מתנוונה א''כ אהיכא קאי ר''ש דאמר מדחה אתה והלא יראו דמתנוונת והיאך יוכלו להוציא שם רע על הטהורות ששתו כשלא יתנוונו יש לומר הנשים העומדות משום ייסור ולא יהא ניכר לאלתר כשעומדת בעזרה נתנוונה יוציאו שם רע והבועל יגיד להם שקלקל עמה ולא ידעי שזו מתנוונת אי נמי לא יתלו נוונווה במים המרים וכן היא לא תתלה במים המרים אלא בחולי אחר:
וְאִם אִיתָא יֵשׁ לָהּ עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם נָמֵי: אַתָּה מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְהֵן אוֹמְרִים: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם!
Traduction
After quoting the statement of Rabbi Shimon, Rav Shimi bar Ashi now explains his objection: And if it is so that the bitter water of a sota does not evaluate the faithfulness of a women about whom there are witnesses in a country overseas, then the same claim can be made as well: You defame the untainted women who drank and survived. People will not view this as proof of their innocence, and they will say: They are defiled, but there are witnesses about them in a country overseas.
Rachi non traduit
ואי איתא. דיש לה עדים לא מיבדקה השתא נמי על ידי זו נמי איכא לעז על הטהורות ששתו כו':
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמְרַתְּ? לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִדִּזְכוּת לָא תָּלְיָא — עֵדִים נָמֵי לָא תָּלוּ.
Traduction
The Gemara responds: Do you say this according to the opinion of Rabbi Shimon? Indeed, according to Rabbi Shimon, from the same logic that merit does not delay punishment, witnesses in a country overseas do not delay it either, and Rav Sheshet would concede that his statement would not be accepted by Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
מדזכות לא תליא. משום האי טעמא דחייש הוא ללעז על הטהורות עדים נמי לא תלו:
מֵתִיב רַב: וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת,
Traduction
Rav raises an objection from the latter clause of the mishna there (22a), which teaches: And these are the sota women whose meal-offerings are burned and not offered on the altar:
Rachi non traduit
שמנחותיהן נשרפות. מנחות קנאות שלה עשירית האיפה קמח שעורים נשרפות למטה על בית הדשן שאינן ראויות ליקרב ולא לפדות וליצא לחולין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source